יוסף שגיא

1980- 1998

 

יוסף נולד בהמבורג (גרמניה) בשנת 1932. להורים דוד ואסתר שמקורם מפולניה . אביו היה אחד מיבואני הפירות הגדולים בגרמניה.

את ראשית צעדי בביה"ס עשה ב "תלמוד תורה " בהמבורג. כאן פגש לראשונה  את השואה.

ב "ליל הבדולח " הנאצים שרפו את בית הכנסת הסמוך לבית הספרו, הצהלות מסביב היו אדירות ולא שכח להם את זה.

העסק הגדול של אביו "הולאם ", כל תכולת דירתם נשדדה ובין לילה הפכו ממשפחה מסודרת לחסרי כל. גורשו מגרמניה  ב אפריל 1940 בדרך לשאנחי. עקב מחלתה של אמו נשארו באיטליה. ובה גרו ב 5 שנות המלחמה כעצירים, ובבריחה מתמדת מהפשיסטים ושותפיהם הגרמנים, ומצאו מסתור אצל משפחה איטלקית ,אשר לימים זכתה בתואר "חסידי אומות העולם" .

 עם שוך הקרבות אומץ ע"י פלוגת תובלה של ישראלים ששרתו בצבא הבריטי ( R.A.S.C 179)   כאן למד עברית , וסייע להם בחיפוש יהודים . נפרד מהם ב 1945 ועלה עם כל משפחתו לישראל .

זמן קצר לאחר עלייתו נשלח באמצעות "עליית הנוער" לשפיים. כאן התקבל יפה וזה לא מעט בזכות ידיעת העברית . מאז ועד היום הוא חי בשפיים.  

 ב 1955התחתן עם תמר ,בת שפיים, ולהם ארבעה ילדים, תשעה נכדים ולעת כתיבת שורות אלה גם נינה - הפנינה שבכתר.

סיים את כתה י"ב בשפיים ונשלח ל "סמינר הקיבוצים ". בשובו מלימודים שימש כמחנך מספר שנים, ולאחר מכן כמנהל ביה"ס.

ב 1955 התגייס לצהל (צנחנים ) והשתחרר אחרי שנים בשרות חובה ומילואים בדרגת סא"ל . עבד תקופה במטע האבוקדו מימנו "נשלף" כדי לשמש מזכיר שפיים ,ולאחר מכן כמזכיר  תנועת "הנוער העובד". לא עבר זמן רב ונקרא שוב לדגל כדי לנהל את מלון שפיים.  במסגרת זו סיים קורס של מנהלי מלון (בטכניון) וכך נעשה מנהל מלון מוסמך.

 העסוק בתיירות מאד מצא חן בעיני אבל בעת ההיא "צו התנועה", היה כוח עליון וכך מצא את עצמו בירושלים כמנהל לשכה ועוזרו של השר ישראל גלילי ז"ל. זו הייתה תקופה מאד מאתגרת ומלמדת שלאחריה החליטה שפיים כי עליו ללמוד מנהל עסקים . הלימודים ענינו אותו אבל הוחלט להציגו כמועמד לתפקיד ראש המועצה האזורית – חוף השרון.

נבחר ושימש בתפקיד זה כ 20 שנה. עוד בהיותו במועצה התחיל ללמוד משפטים וסיים.

כיום יוסף פנסיונר ומשקיע הרבה בנושאים של עזרה הדדית בקיבוץ, מתנדב בער"ן ועד לאחרונה חבר בוועדה להענקת תואר "חסיד אומות העולם".